חיל האוויר מציין השנה, 2018, 42 שנה למבצע אנטבה. הכנות לאירועים החלו עוד בשלהי 2017.

יחידה קטנה בחיל האוויר, כמעט ולא מוכרת מחוץ לחייל, מתחילה את ההכנות לערבי המורשת וציון האירועים. אנשי המילואים וותיקי היחידה נקראים לתת יד להכנות לקראת האירוע. מביניהם, אורי לוקח על עצמו לחדש את הקשרים בין יוצאי היחידה, בשקט ועם הרבה סבלנות. תוך כדי ההכנות והקשרים המתחדשים בין יוצאי היחידה נרקם רעיון לקיים, במקביל לציון אירועי אנטבה, חופשה או פעילות ליוצאי היחידה.

מסתבר, שבין חברי הקבוצה מספר סקיפרים וחובבי שייט והרעיון שהועלה- חופשת שייט על גבי יאכטות ביוון- פלוטילה. המארגנים- אורי, אריק וטובי מתכנסים והרעיון יוצא לדרך.

ינואר 2018, תוכננו 4 יאכטות למשט המיועד, ליוצאי היחידה עם בנות או בני זוגם.

חברת ‘תשוט’ גויסה למשימה ומאתרת במיומנות יאכטות מתאימות עבור הקבוצה.

הצוות המארגן בוחר לקחת סקיפרית מקצועית להובלת המשט, כך הגעתי אני, ענבל, לצוות המוביל.

הידיעה על המשט עוברת בין כל יוצאי היחידה, זוגות ובודדים מצטרפים למשט, טווחי גילאים שנעים בין 70 ל-30.

תאריך היעד – יוני, שבוע לפני ציון 42 שנה למצע אנטבה.

מאי – ההתארגנות בשיאה והתרגשות רבה במהלך מפגש ההכנה, המספר עלה, 6 יאכטות מתוכננות לצאת, סה”כ 52 אנשים.

16 ליוני 2018 הגיע והקבוצה עולה על מטוס ליוון, אתונה לפלוטילה שתשאיר חותם רב על הקבוצה.

נפגשים בבוקר יום שבת בשדה התעופה, האוטובוס מחכה בשדה התעופה, איסוף קצר מבתי המלון ויוצאים לחצי יום טיול באקרופוליס. את היאכטות נקבל בערב.

אחר הצהרים מגיעים למרינה לקבלת היאכטות. הרבה התרגשות וסקרנות לקראת העליה הראשונה על יאכטה. לרובם, זאת הפעם הראשונה על יאכטה, איך היא נראית מבפנים, החשש מבחילות, ההערכות לקראת הקניות בסופר ולשבוע בכלל. מרגישים את ההתרגשות והמתח בכל שיחה.

סוף סוף מסיימים את קבלת היאכטות, מחר בבוקר עוד כמה התארגנויות אחרונות, קייאקים, סאפים ואנחנו מוכנים לדרך.

ארוחת ערב מאוחרת בטברנה משפחתית לא רחוק מהמרינה משכיחה את העייפות ומרימה צחוק ורעננות לקראת השבוע שבפתח.

עוד כמה משתתפים אחרונים מגיעים בטיסות לילה לאתונה ומצטרפים לצוותים על הסיפונים.

17.6.18 יום א’, 0930 יוצאים לדרך! 7 יאכטות, 54 איש – יאכטה נוספת מתווספת עם סגן מפקד היחידה שהחליט להפתיע. נקבע ערוץ עבודה בקשר ואחד אחרי השני מדווחים יציאה לים; ‘757, היאכטה של אריק יוצאת’, ‘היאכטה של טובי בחוץ’ וכך הלאה. מוסיקה יוונית ברקע ואנו בדרכינו לקבוצת האיים הסרונים. מפליגים ליעד הראשון – האי סלמינה.

בצהרים, היאכטות נקשרות במפרץ אחת לצד השנייה, קרובות אך לא יותר מידי, סאפים וקייאקים יורדים למים, בירות ואבטיחים ואווירת החופשה מתפשטת אצל כולם – תחושה שתישאר עוד הרבה ימים אחרי ותיחרט עם חיוך והרבה חוויות טובות.

אחר הצהרים המאוחר נכנסים לכפר דייגים קטן בו נעשה את הלילה, היקשרות ראשונה עם הצוותים. כל היקשרות טומנת מתח והתרגשות והרבה ריכוז. הסקיפרים ניקשרים, הצוותים עומדים במשימה ואנו קשורים על שובר הגלים והיאכטות צמודות אחת לשנייה. אנשים עוברים מיאכטה ליאכטה, מדברים, מחיים קשרים רחוקים, זכרונות, כוסות אוזו מתמלאות וברקע כפר הדייגים הפסטורלי- פרדיקה.

טברנה מקומית אוהדת ישראלים היא הבחירה שלנו לארוחת הערב – מוזיקה יוונית קצת ריקודים ושקיעה מדהימה מולינו. נרקמת לאט לאט הקבוצה שכבר עכשיו מרגישה מאד קרובה, מאוחדת ומיוחדת.

עם רדת הלילה רוח צפונית עולה ומטלטלת את היאכטות. סקיפרים מתעוררים במהלך הלילה לבדיקות שיגרתיות. אנו נפגשים על סיפון אחת היאכטות. 03:30 בבוקר מדברים על קפה שחרית, אם אנחנו כבר ערים. הוחלט על הוספת חבל באחת היאכטות דורון מדלג בין הסלעים מחליק ונפצע ברגלו. עם בוקר מתגייס צוות הרופאים במשט לטיפול. טיפול ראשוני שיאפשר להמשיך את השבוע. את הטיפול המלא יקבל דורון בארץ מיד עם חזרתו.

מתעוררים לבוקר יום שני, חלקנו היינו ערים עוד מאירועי הלילה, ארוחת בוקר וקפה, רכישות במאפיה המקומית ויוצאים לעיירה אפידברוס. פותחים מפרש, הרוח איתנו, משקאות והרבה מצב רוח טוב. בדרך לעיירה מלאת היסטוריה ומרכז תרבותי יווני קדום. יום עמוס מחכה לנו עם טיול לאמפיתאטרון עם האקוסטיקה הנחשבת לאחת הטובות בעולם, אחר צהרים של פעילויות חוף וארוחות לתוך הלילה. עייפים ומרוצים מסיימים את היום במסיבה קטנה על היאכטה של צח, שמרקידה גם את העוברים והשבים ברציף, אצל אריק ביאכטה צחוק פרוע לתוך הלילה, הולכים לישון עם דמעות וחיוך ענק.

כמידי בוקר אנו מתכנסים לתדרוך סקיפרים ביאכטה המארחת של דורון, דגשים על המסלול מזג אוויר, שיטות העגינה. היום יוצאים לפורוס. אי קטן עם עיירה מהגדולות באזור. גם שם מתוכננת פעילות רבה ואנו מצפים ליציאה. כיאה לארגון צבאי אנו יוצאים בצורה מדורגת, הדיווחים בקשר זורמים ואחד אחרי השני אנו חוצים את המגדלורים של אפידברוס ומתמקמים במבנה חץ לצילומי רחפן. הרחפנים באוויר, הצוותים על הסיפונים, בבגדי ים ויחפים. פותחים מפרש ומתחילים את דרכינו לפורוס. סנפיר מגיח באופק, לרגע לא בטוחים. הופעה של שניה של הסנפיר עכשיו כבר ממש לידינו וזה כבר ברור, שני דולפינים בוגרים הגיעו לבקר! שוחים לצידינו, נהנים מהמים ומחייכים.

בצהרים נהנים מעצירה קלה במפרץ קסום לשחייה, דבר שהפך להיות שגרת חובה. קייאקים וסאפים במים. עופר וקטיה מפתיעים עם פלמינגו מתנפח שגונב את ההצגה.

אחרי שחייה ומנוחה מרימים עוגן ונכנסים לפורוס, אחד אחד, נקשרים כמה שיותר סמוך האחד לשני. בשעות הערב המוקדמות כולנו קשורים. העיירה מקדמת את פנינו עם רחובות שוקקים והרבה עוברים ושבים. אנו מתארגנים לערב פולקלור בטברנה פחות ידועה, במרחק 10 דקות נסיעה מהמרינה. האוטובוס מחכה ואנו עולים. הנהג מסביר על הדרך ובמהרה אנו מגיעים לפסגה קטנה, מטריפה והנוף עוצר נשימה- מרפסת משקיפה לנוף האיים מהם באנו, גדר חיה עטופה מטפסים וצמחיה ירוקה תוחמת את המקום, נגן פורט על כלי הנגינה- הגענו לטברנה עם מוסיקה חיה. הקבוצה בעננים, שיחות קולחות הרבה צילומים, חלום, כבר אמרנו? כשנכנסו הרקדנים והאוכל התחיל להגיע נזנחו הדיבורים לטובת רחבת הריקודים.

בחצות, בקושי רב עושים דרכינו חזרה לאוטובוס. ויורדים בדרכינו חזרה למרינה. עייפים, מרוצים ומחכים ליום המחרת לריגושים הבאים וההפתעות המצפות.

היום הוא יום חופשי באי פורוס, ללא הפלגה. קמים בניחותא בשעות הבוקר המאוחרות. לקראת צהרים עולים רוב חברי הקבוצה על מעבורת להידרה – אחד האיים המפורסמים באזור – אי ללא רכבים.

שלוש שעות של הכרות עם האי מלמדת כי כל אי כל כך שונה מהאחר, היופי, הקצב, סגנון החיים. הקבוצה חוזרת נפעמת מיופיה של הידרה חזרה לפורוס היישר לקוקטיל אחר צהרים על היאכטה של אורי. כמעט כולם באים, צעירים ובוגרים, אחרי ארבעה ימים כבר מכירים, אין יותר זרים, תחושת שייכות ואחדות, סיפורים משותפים, המוסיקה והאלכוהול, התחושה המוכרת של טלטול היאכטה על המים כבר חלק מכולם. סשן של אקרויוגה מתפתח בחרטום- אחרי הכל אם כבר יש סיפון מלא מזרנים למה לא לנצל זאת? אחד אחד מנסים את מזלם בריחוף ותרגילי ישיבה והמתרגלות שלנו שהן מהצעירות בחבורה מצליחות להפתיע את המבוגרים שמצאו עצמם עפים באוויר ומרחפים אל על.

אחר צהרים מופלא –חוויה שנחקקת ונצרבת. אחת מיני רבות בשבוע שנמצא בשיאו. יומיים נוספים לפנינו.

חמישי בבוקר עוזבים את פורוס ליום הפלגת סולו. יש יעד סופי וכל סקיפר בוחר איך להגיע. אני נותנת כמה אפשרויות למסלול ונקודות עצירה. המפגש הבא של כולם יחד היינו במפרצי האי אגיסטרי לפני שקיעה. לינת הלילה צפויה להיות בעגינה ים תיכונית- עגינה במפרץ ללא עיירה, מפרץ של מים שקופים-כחולים מהפנטים. בשעה 1700 מתקבצים כולם במפרץ, אחד ליד השני נקשרים לסלעים כמה מטרים מפרידים בין יאכטה ליאכטה. אלו שלא מתאפקים קופצים לטבילת ערב רגע לפני הטברנה. אחרי מסע תקלות קל בשעה 2000 מגיעה סירת המנוע של הטברנה לאסוף אותנו לסעודה אחרונה באיים – כמובן ארוחת דגים. מרפסת אבן על המים, צופה לשקיעה מדהימה המקום כמעט וערוך רק עבורנו. התחושות בשיא, העיניים שטופות הנופים, לא מוזכרת העובדה שמחר חוזרים חזרה. גדי מביא את הגיטרה, הוילון נפרס, המקרן מחובר ואנו מסיימים בערב שירה בציבור – באי יווני במפרץ קסום.

שישי בבוקר- אנו קמים לבוקר אחרון ומגלים כי המים יותר יפים ממה שראינו בערב. אנו מבלים את כל הבוקר במפרץ לפני החזרה לאתונה. תדרוך אחרון שאחריו תצא כל יאכטה לדרכה- חזרה לאתונה והקבוצה תתחיל להתפזר בדרכה חזרה ארצה. בצהרי היום אנו מרימים עוגן ומרימים מפרש בפעם האחרונה. אורי עזב בבוקר המוקדם, נוני נשאר עוד קצת אחרי כולנו ואנו משאירים את האיים מאחורינו ושמים פעמינו לאתונה, אותה עזבנו לפני שישה ימים בדיוק.

מלאים בחוויות, שטופי צבעים ובעיקר מאושרים. עוד לא מעכלים כמה קשים יהיו הימים הבאים. לחזור משבוע של חלום למציאות והשגרה – כל אחד לחייו והפרידה מהקבוצה.

אישית, כבר מחכה לראות את כולם בשנה הבאה, קבוצה מופלאה, מיוחדת במינה.

ההפקה המדהימה הזאת לא היתה מתרחשת ללא אורי, אריק וטובי – מארגני המשט – הרוח החיה מאחורי הרעיונות, הארגון והאירועים. צוות מדהים.

תודה לחברת ‘תשוט’ על אירגון היאכטות והלוגיסטיקה סביב הפקת האירוע.

צילום: בני לפיד. תודה ענקית לצלם המקצועי בפלוטילה שהוא גם איש היחידה על האישור והשימוש בתמונות.

צילומי רחפן: סייפן וינברג

הכותבת הינה ענבל הררי, סקיפרית מובילה מטעם חברת ‘תשוט’ ובעלים של חברת SKIPPERIT.