Menu

מהגלוי ומהנסתר של אתונה

10/7/19

שיחה עם מארקוס פאפאגיורגיו – Markos Papageorgiou – סיורי תרבות וקולינריה.

ערכתי שיחה עם מארקוס, שהשם שלו בודאי מוכר למי שקורא מידע על אתונה ברשתות החברתיות. מארקוס הוא מדריך סיורים וטבח המתמחה בחוויות קולינריה ותרבות של יוון המודרנית, ומתגורר באי אגינה ביוון. 

 

נמל האי אגינה

 

שלום ויאסו מארקוס, כידוע לנו, ישראלים בחו”ל אוהבים לאכול ומתים על האוכל היווני, בוא נפתח את השיחה שלנו בנושא הסיור הקולינרי בשפה העברית שאתה עורך באתונה לישראלים. מה הוא כולל?

 

הסיור כולל ביקור במוסדות הקולינריים הוותיקים האהובים ביותר על תושבי העיר, דוגמת חמארות שוק, מעדניות, מאפיות ובתי מגדנאות, הליכה דרך מרכז אתונה הישנה בליווי סיפורים ואגדות מקומיות על תרבות, מנטאליות ואקטואליה יוונית.

 

סיור קולינרי אתונה

 

לאיזה אוכל הישראלים מתחברים במיוחד?


הישראלים מתחברים במיוחד ליוגורט יווני סמיך ומעליו שכבת דבש, וכמובן למיטב היצע הפחמימות, בעיקר בדמות מאפים סלוניקאיים ממולאים קרם וקינמון…

 

מימין: קוקורצי, משמאל: קולורקיה של פסחא

 

מה הישראלים הכי מופתעים לגלות בסיורים שלך באתונה?

 

הישראלים נוטים להיות מופתעים מהשפע שיש למקום להציע. תמיד יש משהו שמעולם לא טעמו, אחרי שחלקם היו בטוחים שכבר ראו הכל. תמיד יש פגישה עם דמות ראנדומלית, נאצלת או ביזארית, מרשימה או סוריאליסטית ברחובות העיר. ספציפית באתונה עצמה אנשים מגלים בכל פעם מחדש את החן הרב המחכה להתפרץ בין קירות הבטון, אחרי שהוזהרו ממכריהם שאתונה עלולה להיות מהמכוערות שבערים.

 

 

האם אתה עורך סיורים נוספים, בנוסף לסיור קולינרי? מהם?

 

בוודאי. אני עורך סיורים קבוצתיים בנושא אומנות רחוב וגרפיטי באתונה, ובנוסף גם סיורים פרטיים המותאמים אישית לכל מבקר ביוון לפי תחומי העניין שלו או שלה, בין אם מדובר בהיסטוריה של יוון המודרנית, מוזיקה, ארכיטקטורה או אומנות.

 

אמנות רחוב באתונה

 

האם אתה חש לאחרונה שיותר ישראלים מגיעים לאתונה?

 

בהחלט. משנה לשנה אני רואה סביבי יותר ויותר מטיילים ישראלים באתונה – חלקם רואים בעיר נקודת מעבר בדרך לאיים, חלקם שוחרי מוזיקה יוונית וחובבי המופעים הגדולים או ההתכנסויות בבתי המזטים הקטנים, חלק גדל והולך למטרות מגורים ועסקים, וחלקם מבקרים בפעם החמישית או השישית לשנה לסופ”ש בלבד, להנות לרגע ממציאות ים תיכונית מקבילה, מוכרת ושונה בו זמנית.

 

אמנות רחוב באתונה

 

איך הגעת לתחום העיסוק בסיורים באתונה?

 

בעברי הלא רחוק עבדתי בממכר פיסטוקים באחת החנויות הקרובות לנמל באי מגורי. כחלק מדרישות המנהל, היה עלי ‘לדוג’ את העובר ושב בכל שפה שרק יכולתי לאלתר בה, כרוכל מן המניין.


למדתי לזהות רומנים, לבנונים, צרפתים, מצרים, אינדונזים ואירים לפי ההליכה והלבוש, עוד טרם הגיעו לדלפק והוציאו הגה מהפה.
יום אחד, זיהיתי ישראלי עובר ליד הדוכן, ופניתי אליו בעברית. מה שלא ידעתי אז, זה שאותו אדם הוא אחד מגדולי היוונופילים ומספרי הסיפורים בארץ, איש רדיו ותיק ובכלל, איש רחב לב שאני מוקיר עד היום.


בעזרתו ובהדרכתו הגעתי לתחום הדרכת הטיולים, בו חתיכות הפאזל החלו ליפול למקומות הנכונים – דהיינו, הבנתי איך אותם דברים שאני נהנה לעסוק בהם, תחומי העניין שלי והתקשורת ביני לעולם החיצון מתבטאים בצורה הכי טובה במקצוע הזה. עם סיום לימודי הבישול המקצועי, יין, קונדיטוריה ותיירות התחלתי לשלב את אהבתי לאירוח (כך אני נוטה לראות את הסיורים) עם האהבה לעולם האוכל, והתחלתי לערוך סיורים קולינריים באתונה ובאי מגורי. מאז לא הפסקתי.

 

 

מה הערך המוסף שאתה כמקומי נותן למסיירים איתך?

 

כמקומי, אני מעורה בחיי היום יום של תושבי ארצי הסובבים אותי ודובר את שפתם, מה שמאפשר לי גישה בלתי אמצעית לכל אותם ניואנסים שלא בדיוק רשומים בספרים או מפורשים בסוג של ‘טלפון שבור’.


כלומר, המסיירים איתי מקבלים ‘משקפיים’ נוספים לראות דרכם את אותה ארץ אהובה וכביכול מוכרת, ולי, בתור בן שתי התרבויות, יש הזדמנות ליצוק משמעות מעט אחרת לשבלונת יוון גרסת הגלויה, ולהציג מעט מהנסתר ולא רק הגלוי.

 

פסל האלה את’ינה

 

האם אתה אוהב את החיים על אי יווני?


ללא ספק. החיים באגינה מספקים מאוד. אני מוקף בים, שמש, משפחה וחברים במקום קטן שאני יכול לקרוא לו בית, בו אני מכיר את שכניי בשמם. תחושת הקהילתיות חזקה, ואת הקניות שלי אני עורך אצל המכרים – הדג מהדייג, הגבינה מרועה הצאן בהרים, שמן הזית מהשכן והביצים והיין מהקצב. במידה ואני זקוק למעט ‘אקשן’ אורבאני, והאוצרות התרבותיים או השירות שמציע הכרך הגדול, להעלם בהמון בלי שידעו תמיד את שמי – אני בסך הכל במרחק שעה ורבע שיט מאתונה התוססת.

 

אגב, צמד המילים ‘אי יווני’ משדר אידיליה פסטורלית של בתים צבועים בלבן וכחול, רוגע ושמש. עבורי האי הוא יותר מכל בית – המקום בו אני חי, עובד, יוצר ומתקשר עם העולם סביבי. עם השנים עלי להזכיר לעצמי את אותה אידיליה המשתקפת מעיניו של זר צמא חירות ונחת, כי ברגע שאתה חלק מה’גלויה’, אתה נוטה להיות פחות ופחות מודע לקיומה, ולהיצמד לקצהו הנסתר של הקרחון, דהיינו חיי היום יום של העיירה הקטנה על יופים וכיעורם, הגאות והשפל, תקוותיהם וחרדותיהם של אהוביך ורעיך החולקים איתך את אותו מרחב המחיה.

 

 

מה אותה אוהב במיוחד בחיים ביוון?

 

הקוטביות העזה בין עונות השנה. כל חודש חדש מביא איתו שינוי בהרכב המבקרים באי, בצמחית הבר, המאכלים השונים ואפשרויות הבילוי והחיברות. החורף שייך להתגודדות סביב האח, כשבחוץ מכה רוח פרצים על עצי הפיסטוק העירומים, האביב ללקטות ויציאה ליערות שבהרים וכאוס זמן הפסחא, הקיץ לימים ארוכים שכולם ים, מוקפים במבקרים משאר יוון ומכל העולם, הסתיו לחגיגת יבול הפיסטוק והזית, וזמן ההתכנסות העדין מתזזיתיות תחת השמש אל האישי והמשפחתי.

 

 

מה אתה מוצא שונה ביוון מהחיים בישראל?

 

קצרה היריעה מלתאר… אם לתת דוגמה במספר משפטים – בעיקר קצב החיים. מהרגע שאני חוזר ליוון אחרי ביקור בארץ אחרת אני מרגיש מיד את המנועים מתקררים מעט, את הלחץ משתחרר. הקפה נשתה לאט, המטרה אינה קדושה ונדרשת, החיוך שוקל יותר מהמטבע. נסה לרדוף אחרי מישהו לשלם לו את החוב – תקבל בתגובה ‘בשביל זה באת אלי? הייתי בטוח שאתה בא לספל קפה..’, נסה לעלות על מסלול ה’תפסת מרובה לא תפסת’ ומולטיטאסקינג ענייני ותקבל בתגובה ‘מה יש? סיגה סיגה.. לאט, חביבי.’
עבורי, לפחות, מדובר בתנועה בניחותא לעומת הישרדות, סט ערכים שונה, שעוצב ישירות כתוצאה מההיסטוריה והגאוגרפיה של הארץ הזו.

לפרטים נוספים על הסדנה / סיור ולהרשמה

נא מלאו את הטופס ושלחו אלינו

 

Facebook Comments

עוד בגריקית

העיר פיראוס ידועה בעיקר בזכות הנמל המסחרי, ממנו מפליגים למחוזות

שימו בצד לרגע את המוזיאונים האתרים ההסטוריים והמונומנטים. אני רוצה

כולם כבר יודעים שאני משוגעת על יוון, ומסיבה זו, קיבלתי,

הנה זה קורה. השמיים נפתחים, ישראלים מתחילים להגיע ליוון, ויחד

לכל הכתבות

Instagram @ greekit

Instagram has returned invalid data.

Greekit

תקנון

Copyright 2018 @ גריקית

Developed by Tiran Digital Management Design by studio shlomit toledo

Loading...
Share on Facebook