לרגל שבוע הספר ביקשתי מישראלה אזולאי-נחום עליה ועל פועלה כתבתי כאן, לתת לנו סקירה והבנה מעמיקה על ספרים מתורגמים מיוונית שאני מאמינה שכל “פריק” של יוון ימצא בו שימוש והנאה.

הספרים היווניים שלי

ספרים. הדרך הנהדרת והמופלאה ביותר לצאת למסעות חובקי עולם, חוצי זמן ומקום. מסעות המאפשרים להלך בנופים עוצרי נשימה ומקומות מסוכנים ובלתי נגישים. מסעות החודרים לנבכי נפש האדם ולמהלכים היסטוריים ששינו ומשנים את העולם.

אם תשאלו אותי, זו הדרך המועדפת עלי לטייל בעולם. ונסיעה ליוון עם ספר על יוון עדיפה על כולן.

עד שבחרתי ללמוד יוונית והתחלתי לקרוא ולתרגם מיוונית קראתי רבים מהספרים (64) שתורגמו לעברית.
יש לי מדף יווני בבית, מדף מומלץ לאוהבי יוון.

Alexandros Papadiamantis from WIKIPEDIA

פאפאדיאמנטיס – גדול סופי יוון

התמזל מזלי וזכיתי לתרגם קומץ קטן מסיפוריו של אלכסנדרוס פאפאדיאמנטיס, “חאדולה” 2018 , “אישה בים” 2023 , “ספינות המגיפה” 2023 בהוצאת 9 נשמות.

פאפאדיאמנטיס נחשב לגדול הסופרים של הספרות היוונית המודרנית, פרסם 172 סיפורים קצרים ונובלות ו-3 רומנים.

הספר “סוחרי האומות” 2015 הוצאת כתב /מנדלי מוכר ספרים בתרגומם של דספינה לואיזידו-שרמייסטר וחיים פסח, היה הראשון מבין ספריו אשר תורגם לעברית.

הקריאה בסיפוריו של פאפאדיאמנטיס מעוררת בי משאלה לחזור בזמן לפגוש את הסופר ולשוחח עימו על החיים על כוס קפה או על כוס יין.

פאפאדיאמנטיס נולד באי סקיאתוס במרץ 1851 למשפחת כמרים ענייה ונועד להמשיך את השושלת בלימודי דת. זה לא קרה. הוא למד קרוא וכתוב – אפשרות שהייתה שמורה באותה תקופה בעיקר לילדיהם של המשפחות האמידות או לילדי הכמרים.

אך בנוסף לספרי הקודש נמשך הילד הסקרן לכל מה שנכתב ביוונית והיה זמין לו וכך למד בהמשך, לרוב בעצמו, צרפתית ואנגלית. כך נחשף לגדולי הסופרים שהשפעתם מורגשת – דוסטוייבסקי וצ’כוב- אותם קרא בצרפתית. הוא אף תרגם את “החטא ועונשו” מצרפתית ליוונית.

הצטיינותו בלימודים אפשרה לו להמשיך בלימודים בתיכון בחאלקידה ובאוניברסיטה באתונה, אך נאלץ לקטוע את לימודיו פעם אחר פעם בשל בעיות כלכליות ומחסור וכך החל לעסוק בכתיבה לפרנסתו.

אני חייבת לציין שאני כמו רבים עדיין מנסה לפענח את דמותו מתוך חלקי הביוגרפיה והמאמרים שקראתי אודותיו.

מדובר באדם חכם בעל כושר התבוננות יוצא מן הכלל ובעל אופקים רחבים ומחשבה פתוחה יחד עם אמונה דתית עמוקה. שילוב אשר כנראה גרם לו לפקפק בממסד הדתי ובייעודו ככומר. אך גם בחייו באתונה היו בעלי אורח חיים שונה. למרות הצלחתו ככותב, לא הרבה להתרועע עם חבריו “לבראנז’ה” והתרחק מפרסום ומכל סממן חיצוני. הוא הסתובב תמיד בבגדים בלויים והעדיף את חברתם של האנשים הפשוטים והדלים בקרבם חי ואת השירה במקהלת הכנסייה. יש האומרים שהיה חובב הטיפה המרה ואהב יין. הוא נאלץ לחזור לסקיאתוס מדי פעם כדי לסייע למשפחתו והיה כנראה מוטרד מעול הנדוניה שהיה עליו לספק לאחיותיו הלא נשואות. רק אחת מאחיותיו נישאה והביאה ילדים לעולם. היה לו עוד אח שכנראה לא החשיב את המנהג המקובל של דאגה תחילה שבנות המשפחה תתחתנה, התחתן וכנראה לא לקח חלק בתמיכה ובדאגה לנדוניה.

the port of skopelos island

מעבר לסיפורים עצמם אשר עומדים במבחן הזמן, חלק גדול מקסמו של פאפאדיאמנטיס בעיני היוונים הוא שפתו המיוחדת. הוא הרבה לכתוב ב קאתארבוסה בתוספת סגנון משל עצמו מטבעות לשון ושילוב של שפה כפרית מקומית. דבר אשר לצערי אובד קצת בתרגום.

את אלכסנדרוס פאפדיאמנטיס ואת ספרו “הרוצחת” הכרתי לראשונה בשנת 2006 בניו-יורק, אי-שם על מדף ספרות יוונית מודרנית מתורגמת לאנגלית.

היוונית שלי באותם ימים לא הספיקה לקריאת הספר ובוודאי לא ספר ביוונית ארכאית טהרנית – הקת’רבוסה.

קראתי את הסיפור בנשימה אחת, כמו שקוראים ספר מותח במיוחד.

מהמידע החסכני שהיה לי אודות הכותב הפנמתי אז רק את זמן ההתרחשות ואת עובדת היותו איש דת. עובדות שעוררו בי פליאה, התפעלות וחיבה במהלך הקריאה. איך סופר גבר, אדם דתי בן המאה ה-19 בורא את גיבורת הסיפור כדמות נשית שאינה צעירה יפה וענוגה אלא “אישה כבת שישים, בנויה לתלפיות, אישה אשר ניחנה באופי ובחזות גברית למדי, חזות אשר נחתמה בשתי שערות שעיטרו את שפתה העליונה.” בנוסף צייד אותה בחוכמת חיים, תושייה (שלא לומר “תחמנות”) וכושר גופני שלא היה מבייש אף סוכן מוסד או נערת ג’יימס בונד.

תהיתי איך יכול היה הסופר להזדהות כל כך עם תלאותיהן של נשים, במיוחד נשים עניות. לא רק עם חאדולה הגיבורה הראשית ודאגותיה הכלכליות לצורך הנדוניה, אלא גם עם הסבל והקושי הכרוך בלידה ובגידול ילדים הזדהות המתבטאת בתיאוריו את הנשים היולדות בסיפוריו ואת יחס הגברים אליהן לא מרוע לב, כי אם מחוסר מודעות: “נראה כי יָאנִיס לא חשב לשאול מה שלום היולדת, אשתו, ומה שלום התינוקת שלו. הוא חש רק בצורך הדחוף לקרוא לחמותו שתעזור לו בעבודות הבוקר עם הכבשים והעיזים, להוציא אותם מהמכלאות, לחלוב ועוד כהנה וכהנה.”

חאדולה (במקור “הרוצחת”) היא דמות מורכבת וללא ספק הדמות העוצמתית, טורדת המנוחה ומסעירת הדמיון עוררה יוצרים מתחומים נוספים.

על פי הספר נעשו סרטים, סדרה, אופרה, מחזה ועוד עשרות ספרי עיון ומחקר והוא נחשב לספרו הטוב ביותר של פאפאדיאמנטיס ובוודאי המוכר והמתורגם ביותר. (הספר תורגם לכ-20 שפות).

קריאה בסיפורים נוספים מגלה מניפת דמויות נשיות נוספות: צעירות, מבוגרות, אימהות, רווקות, יפות, מכוערות, כנועות ואסרטיביות.

בכתיבתו העמיד לא פעם הסופר את הנשים במרכז. בקריאה בין השורות וגם בלפחות 2 ספרי מחקר בנושא “הנשים של פאפאדיאמנטיס” מתברר כי הוא היה פמיניסט עוד בטרם המושג נולד.

קישור לכתבה בהארץ:  חמישה ספרים על יוון, שכדאי לכם לקרוא – חמישה ספרים – הארץ (haaretz.co.il)

panoramic view -skopelos island

להלן תקציר חייו בעברית. למרבה הצער, ביוגרפיה מפורטת יותר על הסופר קיימת בויקיפדיה רק באנגלית או ביוונית.

4.3.1851 – אלכסנדרוס עמנואל פאפאדיאמנטיס נולד באי סקיאתוס.

אביו אדמנדיוס עמנואלAdamandios Emmanuel   המכונה פאפאדיאמנטיס היה הכומר של האי, בן למשפחה של יורדי-ים אשר רבים מבניה היו כמרים ונזירים.

אמו אגיליקי Aggeliki Moraiti הייתה נצר למשפחת מוראיטי, משפחה אצילה שמוצאה מהעיר מיסטרה Mistra.

להוריו היו שבעה ילדים, שלושה בנים וארבע בנות. אחיו הבכור עמנואל נפטר בהיותו רך בשנים. אלכסנדרוס היה אמנם הבן הרביעי אך הבן המבוגר במשפחה. שלוש מתוך ארבע אחיותיו (שתיים גדולות ממנו) לא נישאו מעולם.

משפחתו הייתה ענייה אך כמשפחה של כמרים ונזירים היו אורייניים ואלכסנדרוס נחשף לעולם האמונה והדת בגיל צעיר והודות לכך למד קרוא וכתוב.

1860-1863- למד בבית הספר בסקיאתוס, אך לאחר שלוש כיתות נאלץ להפסיק את לימודיו ולעזור לאביו בשל קשיים כלכליים.

1865- למד באי הקרוב סקופלוס Skopelos.

1867-1868- למד בגימנסיה של חאלקידה Halkida שנים א’-ב’.

1869-1870- למד בפיראוס Pireaus שנה ג’.

1872- ביולי שנה זו פרש למנזר בהר אתוס שם שהה שמונה חודשים על פי מקור אחד וחודשים מספר על פי עדותו שלו.

1873- למד באתונה שנה ד’ VARVAKIOU.

1874- נרשם לאוניברסיטת אתונה ללימודי פילוסופיה, והחל ללמוד או העמיק את ידיעותיו בשפות הזרות אנגלית וצרפתית. הוא לא השלים את לימודיו האקדמאים ותלה זאת באביו שציפה ממנו (לחץ עליו) לחזור לאי כמורה כדי לעזור לאחיותיו. לפרנסתו החל לעבוד כמתרגם, כתב שירה, סיפורים וקומדיות.

1877 – מפרסם באופן אנונימי שורה של מאמרים בעיתונים.

1879- פרסם את “המהגרת”  במגזין “סוטירה”  Sotira כשהוא חותם בראשי תיבות א. פד.

1882- פרסם את “סוחרי האומות” בעיתון אשר שמו היה “מין חָנֶסֵה” (Min Chanese) כשהוא משתמש בשם העט “בוהם”. מצבו הכלכלי החל להשתפר מעט והוא מודיע למשפחתו על עיסוקו בכתיבה.

1884- מתפרסם הרומן “הצוענייה”.

1885- מתפרסמת הנובלה “כְרִיסְטוֹס מִילִיוֹנִיס”.

1885-1887- בשנים אלה לא פרסם בעיתונים ויש המייחסים זאת למגוריו המשותפים עם נזיר בשם ניפון  NIFON אשר באותה עת פרש מהמנזר בהר אתוס.

1887-1891- שנים אלה היו פוריות ביותר. החלו עם פרסום  הסיפור כְרִיסְטוֹפְּסוֹמוֹ ועוד הרבה סיפורים ותרגומים אשר הבולט שבהם היה התרגום ל “החטא ועונשו” מאת דוסטוייבסקי.

1889- מאמר ביקורת אוהד של פאלאמס Palamas

1890-  יוצא לאור קובץ סיפורים שלו ושל בן דודו הסופר הנודע אלכסנדר מוריאטידיס  ושל  ספיליאוטופולוס  בעריכת גבריאילידי

1891- מנסה לפרסם ללא הצלחה את קובץ סיפורים בשם  “ט’לאסינה אידוליה”  Thakassina eidulia

(פרשת אהבים של מאכלי ים) הוא ממשיך לכתוב לתרגם ולפרסם במאמץ לתמוך כלכלית במשפחתו.

1895- אביו נפטר.

1902- מנסה שנית לפרסם עדיין ללא הצלחה את ספרו “ט’לאסינה אידוליה” (פרשת אהבים של מאכלי ים)

1902-1904 שוהה בסקיאתוס ומקדיש את רוב זמנו לתרגום ספריהם של תומס גורדון וג’ורג’ פינלי על ההיסטוריה של המהפכה היוונית על פי הזמנתו של יאניס בלאחויאניס. הוא ממשיך לכתוב יצירות פרי עטו ושולח אותם לאתונה.

1903- מתפרסמת באתונה  במגזין “פאנאתינאה” סדרת סיפורים בהמשכים  תחת הכותרת “סיפורה של קהילה” אשר לימים תתפרסם כנובלה בשם “הרוצחת”.

1904- חוזר להתגורר באתונה. מצבו הבריאותי אינו טוב. הוא סובל בגלל התמוטטות עצבים של אחיו יורגי אשר הגיעה כנראה בעקבות מות אביהם. הוא ממשיך לכתוב למרות מצבו הבריאותי אך יצירותיו אינן זוכות להתפרסם.

1906- יאניס וְלָאחוֹיָאנִיס מציג אותו בפני החוג הספרותי של קפה “דֶאקסָמֶני”. עד אז נמנע פאפאדימנטיס מלהתרועע בחוגים הספרותיים עקב מצבו הכלכלי, מחויבות לעבודתו הרבה ואופיו המתבודד. הוא העדיף את חברתם של פשוטי העם בשכונות העוני בהן התגורר ואהב לשבת לשתות ולעשן עימם. הוא השתתף בשירה במקהלת הכנסייה של הנביא אליהו במונסטירקי יחד עם בן דודו מדרגה שניה הסופר העיתונאי והמתרגם אלכסנדר מוריאטידי.

בתקופה זו של ביקוריו בקפה “דאקסמני” צולם לראשונה בחייו על ידי הסופר פאבלוס נירוונס, תמונת דיוקן של נירוונס התפרסמה על פני עמוד שלם יחד עם מאמר מקיף שנכתב עליו במגזין “פאנאתינאה”.

1908- במרץ שנה זו מחמיר מאוד מצבו הבריאותי והוא מסרב להתאשפז למרות הפצרות חבריו. הוא ממאן להשתתף בחגיגות שנערכות לכבוד 25 שנות פעילותו הספרותית בפארנאסוס. בסוף מרץ עוזב חזרה לסקיאטוס.

1908-1911 מתגורר בסקיאתוס וממשיך לכתוב לעיתונים ומגזינים באתונה למרות שמצבו הבריאותי מקשה עליו מאוד את הכתיבה. ב3 בינואר 1911 נפטר כנראה מדלקת ריאות. יום לפני מותו התבשר כי זכה בעיטור כבוד של מסדר צלב הכסף של המושיע.

הלווייתו בסקיאתוס הייתה צנועה, אולם עם היוודע דבר מותו האבל עליו הפך לאבל פאן-הלני. טקסים רשמיים נערכו באתונה, אלכסנדריה, קונסטנטינופול ובערים נוספות.

רשימת הספרים

אשר ירדן, ידידי חובב נלהב של יוון ואספן ספרים הכין את רשימה של הספרים שנכתבו ביוונית ושתורגמו לעברית.

המדף היווני בביתו הוא כנראה המדף העשיר והמקיף בישראל של ספרים שתורגמו לעברית.

קריאה נעימה!

לדף הפייסבוק של ישארלה: israela.azoulay